שמן קוקוס - שם בוטני Cocos nucifera מקורו מאיי הודו המערבית, על פי הידוע. אך יש טוענים כי בעצם מקורו בדרום אמריקה. אין וודאות לגבי השניים. אך ההתיחסות היא כאל איי הודו המערביים. בסנסקריט (השפה ההודית העתיקה) מכונה דקל הקוקוס בשם "קלפה וריקשה" שמשמעו: "העץ הנואת כל צורכי החיים". במלאית מכונה דקל הקוקוס בשם "פוקוק סריבו גונה" שמשמעו "העץ עם אלף השימושים". בכל אופן אך כיום גדל סוג דקל זה ברב ארצות המזרח. השמן הנפוץ הינו במרקם משחתי, עקב תכונתו לקפוא בטמפרטורה של 15 מעלות. ידוע כי בעקבות פרסומים מטעים ירד קרנו של שמן הקוקוס במשך הרבה שנים, ורק בעשור האחרון שוב עלה ערכו והוא אכן יעיל בקידום תחושת השובע בשילובו בתוכניות הרזייה למיניהן, בשיפור מאזן הכולסטרול בדם, באיזון רמות הגלוקוז בדם - בטיפולים בחולי סכרת, בטיפול בנגיפים של מחלות מעיים וכיבים ובאיזון המערכת החיסונית. השמן מספק חומצות שומן הנחשבות חיוניות לתינוקות ולסובלים ממחלות עיכול שונות (כגון סיסטיק פיברוזיס), משפר את מצבו של העור ומתאים מאד לשילוב במוצרים אנטי איג'ינג. ההודים נוהגים למרוח את שיערם בשמן קוקוס וזאת מאחר והוא מחזק את שורשי השיער, מקנה לו מראה רענן ובריא ומשמש כווקס טבעי לעיצוב. הקוקוס נפוץ מאד כמרכיב משמעותי בתעשיית הסבונים הטבעיים וחומרים לטיפוח השיער. כל הכתוב הוא בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי או רפואי. יש להיוועץ באיש מקצוע מוסמך טרם הרכישה והשימוש.